החלטה בתיק רע"פ 10535/03

           בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיא י' גולדברג, סגן הנשיא ר' שטרנברג אליעז והשופט ע' פוגלמן) בו נדחה ערעורו של המבקש על חומרת העונש שגזר עליו בית משפט השלום בכפר-סבא (השופטת ר' לורך). 

           המבקש הורשע על-פי הודאתו בבית משפט השלום בכפר-סבא, בשלושה כתבי אישום שייחסו לו עבירות של פריצה לרכב, החזקת כלי פריצה לרכב, החזקת סכין, הפרת הוראה חוקית, נהיגה בקלות ראש ובחוסר זהירות, התפרצות לבנין וגניבה מתוכו ונהיגה בזמן פסילה. ההרשעה הראשונה היתה בגין פריצה לרכב יחד עם אחרים בחניון בית החולים "מאיר" בכפר סבא; ההרשעה השניה - בגין חלקו בהתפרצות לבית מרקחת בה נגנבו תרופות בשווי של כ-180,000 ש"ח; ההרשעה השלישית היתה בגין נהיגה בעת שהמבקש היה אמור להימצא במעצר בית, החזקת סכין שלא כדין, ונהיגה פרועה ומסוכנת בעת שהתבקש לעצור את רכבו.

           בגין הרשעתו כאמור, גזר בית משפט השלום בכפר סבא על המבקש עונש של 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת רכוש בה הורשע, ו-3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של החזקת סכין, הפרת הוראה חוקית ועבירות בניגוד לפקודת התעבורה בהן הורשע. כמו כן, גזר עליו בית משפט השלום פסילה מלשאת רשיון נהיגה למשך 12 חודשים. בגזר הדין ציין בית משפט השלום כי עונש זה הוא פרי איזון בין האינטרס השיקומי של המבקש, לאור נסיבותיו האישיות הקשות כפי שבאות לידי ביטוי בתסקיר המבחן ובחוות הדעת הפסיכיאטריות שהוגשו מטעמו, ובין האינטרס הציבורי המחייב ענישה מרתיעה, במיוחד לנוכח הרשעותיו הקודמות של המבקש.

           המבקש ערער על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, וערעורו נדחה. בית המשפט המחוזי ציין כי הצטברות העבירות אותן ביצע המבקש מעידות על "סיכון ממשי שנשקף מן המערער שלא נרתע מביצוע עבירות נוספות בעיצומם של הליכים פליליים שהיו תלויים ועומדים נגדו...", ולכן לא ראה להקל בעונשו של המבקש. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי, ובמסגרתה התבקש עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.  

           דין בקשת רשות הערעור להידחות. טענות הנוגעות לחומרת העונש אינן מקימות עילה לקיום דיון בערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים ומיוחדים, ועניינו של המבקש אינו בא בגדר אותם מקרים (ראו למשל רע"פ 6252/03 זאבי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 6115/03 דדוביץ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). המבקש הורשע ונידון בגין שורה של עבירות שביצע. טענותיו בכל הנוגע לנסיבותיו האישיות וההשלכות שעלולות להיות למאסר שנגזר עליו על שיקומו נדונו בשתי ערכאות, ולא שוכנעתי כי יש טעם המצדיק קיום ערעור נוסף בענינו.

           אשר על כן הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לאלתר לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אם לא עשה כן עד כה.  

           ניתנה היום, ה' בכסלו התשס"ד (30.11.2003).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: